אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי, על עוצמתו הטיפולית של התיפוף, והתהליכים המעצימים שביכולתה של נגינה להעביר בני אדם. הסיפור הזה הוא על תלמיד מקסים בשם ירון, שלמד בבית ספר לחינוך מיוחד בו לימדתי לפני מספר שנים.
ירון היה תלמיד מופנם על הספקטרום האוטיסטי. לא חייך, המעיט ביצירת קשר עין.. ורוב הזמן ראשו עטוף הקופוצ’ון היה מונח על השולחן בין זרועותיו.
מי מכם שעבד בתחום החינוך המיוחד, יודע שאלו ילדים מקסימים
אבל לעיתים, קשה למשוך את תשומת הלב שלהם ודעתם מוסחת מאוד בקלות.
אותו ירון, המעיט בדיבור, ותשובתו הנפוצה היתה “לא יודע” על רוב השאלות.
הכירו אותו כבר כל המורים… הוא היה אגוז קשה במיוחד לפיצוח.
ירון היה כבר בכיתה י”א, ועמד לסיים את בית הספר, לכן כואב לי להגיד שבאיזשהו מקום.. הרגיש שכבר וויתרו עליו.
יום אחד, הגיעה אליי האסיסטנטית שלו וביקשה ממני לנסות להעביר לו שיעור דרבוקה. הסכמתי, וקבענו שיעור.
ירון הגיע אליו, כרגיל, בחוסר חשק מוחלט.
התחלנו אותו עם משחקי מילים בעלות מצלול מוזיקלי
צ’וקולדה, פשטידה, צרצרים, בקבוקים.. ושאר מילים מעניינות שיש להן צליל קצבי מעניין.
תוך כדי השירה, לקחתי את הדרבוקה וליוויתי אותו בזמן שהוא שר.
לפתע הוא שאל: “איך אתה עושה ככה עם הידיים?”
פעם ראשונה שהוא הרים את הראש מעלה וראיתי את הניצוץ בעיניו.
“אלמד אותך” עניתי לו בחיוך.
וכך התחלנו.
בסוף השנה, אי אפשר היה לזהות את ירון שהגיע אליי שנה לפני.
כל בית הספר התקבץ סביבו כאשר היה מנגן מקצבי חליג’י ומלפוף בהפסקות
והוא זרח מאושר. מסתכל בעיניים, צוחק.. ואפילו רוקד.
ירון הראה לי שמעבר לכך שכל אחד ואחת יכולים לתופף..
יש בכולנו קצב שמחפש לפרוץ החוצה.
רק שלא תמיד אנחנו מצליחים להבין איך עושים זאת, ומהיכן בכלל מתחילים.
אם גם אתם תמיד רציתם, אבל פחדתם כי מאוחר מדי/אין לכם חוש קצב/ יקר מדי וכו’..
עכשיו זה הזמן שלכם לצאת מאיזור הנוחות המוכר והידוע,
לתת צ’אנס לעצמכם לגדול ולהתפתח
לתת לקצב הזה שנמצא בתוככם לפרוץ החוצה.
הרשמו לקבל טעימה מקורס הדרבוקה של סדרת “בקצב שלכם”
קורס דרבוקה מקיף שיקנה לכם תהליך לימוד מסודר עם כל הכלים שאתם צריכים בשביל להפוך מדרבוקיסט חובבן למקצוען! (קורס המתאים גם למתחילים וגם למתקדמים).
אסף מיכאל אלעזרי
“ארגז הכלים למתופף”